יעילות – הסוף.
זהו, נראה לי שזה הפוסט האחרון בנושא החדש והמסעיר של יעילות.
בפוסט הזה אני מביאה כמה קישורים שקשורים לכמה נקודות שעלו בהרצאה של ד"ר טל בן שחר.
כשד"ר בן שחר דיבר על לחץ (stress), הוא אמר שהבעיה אינה הלחץ עצמו, אלא חוסר ההתאוששות ממנו. על זה יש לאדון זן (כוכב הפוסט הקודם) מאמר הנותן 15 דרכים בטוחות לעשות סדר במוח.
חוץ מעשיית סדר במוח כאמצעי התאוששות מלחץ, ד"ר בן שחר דיבר גם על להיות נוכח. להיות נוכח פירושו שכשעוסקים בפעילות מסויימת, או מבצעים משימה מסויימת – יש לעסוק בזה נטו, בלי לערב שום פעולות אחרות. למשל כשנמצאים עם המשפחה, לא לענות לטלפונים ולבדוק דואלים. לאדון זן (אולי הוא יהיה גם כוכב הפוסט הזה…) יש שלושה פוסטים של הדרכה, השראה וטיפים מעשיים, לאנשים עסוקי-היתר (מי אלה?), כיצד להיות נוכחים ברגע.
דרך נוספת שד"ר בן שחר המליץ עליה להרגעה היא נשימות. פסיכיאטרית שכתבה פוסט אורח אצל אדון זן מסבירה כיצד להרגע תוך 6 שניות. לא צריך רבע שעה מנוחה, או חצי שעת שינה. מספיקות 6 שניות כדי להרגיע את עצמנו. איך אפשר לתת לעצמנו את המתנה של נשימות מרגיעות אפילו בימים הכי לחוצים שלנו? אחת האפשרויות היא לקשור את הנשימות המרגיעות עם פעילות שחוזרת על עצמה במשך היום. למשל, אם את מזכירה, אז כל פעם שהטלפון מצלצל, תנשמי (גם אחרי 6 שניות אפשר להספיק לענות לטלפון). לכל אחד מאיתנו יש הרבה פעילויות שחוזרת על עצמן – לחיצה על כפתור שמירה, כתיבת דואל, קומפילציה. לא חסר לנו למה לקשור, פשוט צריך להתחיל עם זה.
הדבר האחרון שד"ר בן שחר דיבר עליו הוא הכרת תודה. התבוננות בטוב שבחיינו ממקדת אותנו בפן החיובי של חיינו, ומכלל הן אתה שומע לאו.
לפני למעלה משנה התוודעתי לסרט הסוד. הסרט מתאר איך למשוך לחיינו את הדברים שאנו רוצים בהם, איך לממש מטרות, ואיך להרחיק דברים בלתי רצויים. הדרך העיקרית להגיע לזה היא ע"י התמקדות בדברים שאנו רוצים (זה בניגוד לכך שהרבה אנשים מתמקדים, מדברים וחושבים דווקא על הדברים המפריעים והבלתי רצויים בחייהם). על אף שהסרט קצת נוטה לניו-אייג’יות, ואינו מתאים לציניקנים, אני מאד התחברתי אליו.
הסרט מחולק ל-9 חלקים בני 10 דק’ כ"א, ובפרק הרביעי הסרט מדבר על הכרת הטוב כאמצעי למשיכת הדברים הטובים לחיינו. יש שם גם טכניקה איך ליישם את הכרת התודה כל יום בחיינו (בדומה לנשימות, גם האיש בסרט מראה איך הוא קושר את הפעילות של הכרת התודה לפעילות יומיומית שהוא מבצע), וגם סיפור על איך הכרת תודה הצילה חיים של ילד באפריקה (אמרתי ניו אייג’י ולא לציניקנים, לא?).
ואסיים בפוסט אחרון של אדון זן, הקשור ל"הסוד": איך להיות ממוקד. שווה קריאה.
אז זהו, גמרתי לחפור. כל הכבוד למי שהגיע עד הלום!
השארת תגובה