רשמים מיום השימושיות הבנילאומי

ביום חמישי האחרון, ה 13.11.08 צוין בכל העולם יום השימושיות הבינלאומי (World Usability Day). ו UPA Israel גם השנה ארגנו כנס שכלל יום של הרצאות שהיו בתחום התחבורה (שהיה הנושא המרכזי שנבחר ליום השימושיות הבינלאומי), ממשק וחווית משתמש, וכולם (מי יותר מי פחות) היו בסימן making life easy והביטים של שימושיות.

פרופ’ יורם עשת דיבר על הקריאה בעידן הדיגיטאלי. ההנחה היא שעד 2020 כ 70% מחומרי הקריאה יהיו דיגיטאליים. ישנם הבדלים מהותיים בין קריאת טקסט מודפס לדיגיטאלי כמו :

• ישיבה מרוחקת מהחומר הנקרא

• אין אפשרות עקיבה אחרי השורות בעזרת האצבע

• הקריאה איטית יותר

• בקריאה דיגיטאלית יש עומס קוגניטיבי גבוה הן בשל לינקים או התרחשויות על המסך והן בשל לינקים בתוך חומר הקריאה עצמו

• בעיות ניווט – אין יכולת של "ניווט במרחב" אין תחושה של כמה קראתי וכמה יש לי עוד (כמו בדפדוף בספר)

• הקריאה קופצנית ופחות מתודולוגית

• ההעדפה היא לטקסטים קצרים

האתגר בכתיבה (בכל מדיום) היא היכולת לכתוב טקסט קריא ומועיל. וחשיבות הקריאה היא הקריאה הביקורתית.

יורם עשת הציג מחקר שנעשה בקרב תלמידי תיכון וסטודנטים הבוחן את יכולת הביקורתיות כלפי טקסט מודפס וטקסט דיגיטאלי וכן את השפעת עיצוב הטקסט על הקריאה הביקורתית בפורמט דיגיטאלי ומודפס. מסקנת המחקר הייתה שאיכות קריאת הטקסט מושפעת מפלטפורמת העיצוב. הפגיעה הגדולה ביותר באיכות הקריאה והאמינות הייתה בהצגת טקסט שעוצב לדפוס במדיה דיגיטאלית. ממצא זה משמעותי מאוד בעידן של Google books וכל הספריות המקוונות המציעות סריקות של ספרים או מאגרי מאמרים שונים.

שני מרצים נוספים שהתייחסו לאופק הדיגיטאלי בשנת 2020 (ובאמת מעניין לדעת למה נבחרה דווקא השנה הזו). בנסיעה הביתה סרג’ הסב את תשומת ליבי ששניהם דיברו על העתיד וכל אחד רואה אותו אחרת לגמרי. דר’ ישע סיוון דיבר על :3D3C
3D + Community, Creation and Commerce
שהוא בעיניו לא עוד תת קטגוריה בהתפתחות ה web, תחת web 3.0, אלא הוא רואה אותו כשלב הבא. דר’ ישע מדבר על עולמות וריטואלים אשר יתפסו נתח גדול יותר בחיינו. הוא לא מדבר על עולם וירטואלי אשר יחליף את העולם שלנו אלא יעשיר ויעצב אותו. ה"שמים הם הגבול" ללא ספק הגדרה מעליבה ליכולות של ה second life והיכולת של שילוב החיים האמיתיים בעולם הוירטואלי מעניינים מאוד (כמו למשל הרחבת המושג video conference משיחה שבו כולם רואים את כולם ליכולת לדמות את השהייה המשותפת במשרד ובו זמנית לצפות במצגת מועברת ובצד המסך גם לראות את האנשים בשר ודם). ד"ר ישע העלה כמה בעיות שמישות שנגעו לחומרה (העכבר – כרגע אין אפשרות לנווט באמצעות עכבר) ממשקי התוכנה ועוד.

מצד שני של האופק העלה דר’ אורן צוקרמן את הראיה שלו לעתיד. הוא דיבר על הדרך לממשקים אנושיים יותר. לנקודה בה נגיע לשיתוף פעולה עם המחשב ולא שימוש בו (השאיפה לעבודת צוות עם המחשב). התאמת הטכנולוגיה לבני האדם ולצרכים ולא להפך. דר’ צוקרמן הציג רובוט חכם שמולבש של חייל ולומד את תנועותיו וכך בעצם "הולך איתו" ומשפר את ביצועי החייל. דר’ צוקרמן דיבר על הספר שהוציאו מייקרוסופט Being human ששם הנטייה היא לא להביא את המשתמש אל המחשב או אל עולם וירטואלי כמו שמציג דר’ ישע סיוון אלא לרתום את הטכנולוגיה לשימוש ה"אנושי" של חיי היום יום. אורן צוקרמן מציין את הנטייה כיום לחזור למקורות – לאוכל אורגני ומלא, שימוש בחומרים טבעיים וצופה את השילוב של הטכנולוגיה בחיי היום יום באופן הרמוני ומגוון ולא רק מול מסך המחשב הנייד או הנייד. בימים אלו עובד דר’ אורן צוקרמן על מיזם של העשרת חוויית הטיול בעיר ע"י טכנולוגיה.

ההרצאה האחרונה בה נכחתי הייתה של יעקב גרינשפן על ההבדלים בין פרסונליזציה לקסטומיזציה. קסטומיזציה היא שינוי תכולה, צורה או תפעול של המשתמש באמצעות פעולה יזומה של המשתמש. בפרסונליזציה השינוי מתרחש ע"י האפליקציה.

בין היתרונות של קוסטומזיציה: תמיכה במטלות שונות של אנשים עם צרכים שונים, קיצור תהליכי עבודה, תחושת שליטה (דוגמאות ל קוסטומזיציה: BBC, NIKE, מכונית Smart) ומנגד החסרונות שלה: מורכבות במימוש, סטטיסטית – רוב האנשים לא משתמשים באופציות הקוסטומזיציה והבעיה העיקרית שזה בעצם נותן פטור מלתכנן ולחשוב על המערכת וזורק את ההחלטות על המשתמש.

פרסונליזציה שנעשית ע"י המערכת / אפליקציה יכולה להיות מוצלחת ויכולה להיות מיותרת או כשלון. לדוגמא – סרגל הניווט העליון של word על האופציה של >> כלפי מטה והצגת הפריטים שהמשתמש משתמש בהם יותר בחלק העליון. אחת הבעיות הגדולות של זה היה שינוי בממשק דבר שגורם לחוסר התמצאות. שבירת הסטנדרט מצריכה גם הטמעה.

כדוגמא לפרסונליזציה טובה הביא יעקב גרינשפן את ה WPF כפלטפורמה לבניית ממשקים. היכולת הוקטורית של התוכנה מאפשרת מתיחה והתאמה לכל רזולוציה. הוא הדגים חלון הדומה לחלון הסייר בחלונות שהייתרון שלו הוא שכאשר מגדילים צד אחד על חשבון השני גם התוכן שבו גדל בהתאמה, וכפתורים חכמים שמשנים את גודלם בהתאמה למספר הלחיצות כדי להקל על השימוש בהם.

יעקב גרינשפן אמנם הציג את ה WPF כמעט במאמר מוסגר אבל בשיחה אחרי הרצאה הוא טען שהפלטפורמה הזו תשנה את פני עיצוב ותכנון הממשקים.

לא אלאה אתכם בעוד סיכומים רק אזכיר בקצרה שבכנס הרצו גם פרופ’ שיזף על חוכמת הרשת ועל תחום מחקר הרשתות שהולך וצובר תאוצה (אין טעם למילים כי טוב מראה עיניים לראות את תצוגת הרשתות שהוא דיבר עליהם – והוא טרם העלה אותם לאתר שלו), אבירם צור על השפעות עסקיות על עיצוב ממשק ופרופ’ דוד שנער על שינויים בעיצוב הרכב והתחבורה.

שיהיה לכולנו שנה של שימושיות בכל אשר נלך וכמובן בכל אשר נעצב ונתכנן.

רחלי ברט טננבאום | 17 בנובמבר 2008 | אינטרנט, כנסים ואירועים, רשתות חברתיות, שמישות ושימושיות | תגובות